לעיתים, בעתות משבר כמו תקופת הסגר בשל מגפת הקורונה, עסקים רבים נקלעים למצוקה תזרימית. שלב זה בעסק דורש איתור מקורות מימון נוספים בדמות הלוואה מבנקים, כרטיסי אשראי, גופים חוץ בנקאיים, ניכיון צ’קים ואפשרויות מימון נוספות.
תכנון כלכלי של תזרים המזומנים בעסק מאפשר להתנהל נכון גם במציאות של חוסר וודאות. לעיתים, הלוואה אחת יכולה לשנות את עתידו של העסק ולמנוע פשיטת רגל, הוצאה של עובדים רבים לחל”ת וסגירת הפעילות העסקית. מומלץ לבחון את כל האפשרויות העומדות לרשותכם לקבלת ההלוואה, לבחון את התנאים המוצעים ולהתאים את סכום ההלוואה ליכולת ההחזר.
במאמר זה נפרט בהרחבה על האפשרויות השונות העומדות בפני בעלי העסק בקבלת הלוואות, כפי שאני נוהג לעשות עם לקוחותיי בתהליך של ייעוץ עסקי.
יודגש כי מצוקה תזרימית יכולה להגרם גם בשל סיבות טובות לדוגמה כאשר העסק גדל מהר מאוד ובשיעור ניכר יחסית, עלולה להיווצר מצוקה תזרימית עקב מחסור בהון חוזר.
כמעט כל אחד מהבנקים בישראל מציע הלוואות לעסקים קטנים. סכום ההלוואה, תנאי ההחזר והריבית הנוספת לקרן ההלוואה תלויים בהחלטת הבנק בהתאם לרמת הסיכון של הלקוח. בתקופה הנוכחית, נכון לסוף שנת 2020 בנקים רבים מגדרים את סיכוניהם, ומעניקים הלוואות בתנאים נוחים בעיקר לעסקים המציגים מחזור עסקאות גבוה, יציבות כלכלית, או כאלה המסוגלים להציג ערבון בסכום מספיק לכיסוי חלק ניכר מההלוואה. נוסף על כך, אם בעל החברה (במיוחד עוסק מורשה) מחזיק בחסכונות או נכסים נוספים הוא יכול להעניק ערבות אישית לגוף המלווה ובכך לאפשר שיפור בתנאי ההלוואה.
במאמר שהופיע באתר כלכליסט בסוף ספטמבר פורסם כי במסגרת מתווה דחיית ההלוואות לאור משבר הקורונה, מעל 735 אלף הלוואות נדחו, חלק לא מבוטל מהן לתקופה שעולה על שלושה חודשים. למעשה, מדובר מבחינה סטטיסטית בהלוואה וחצי לכל אחד מ-520,000 העסקים הפעילים במדינה. החשש, כיום, הוא שדחיית ההלוואות תגרום דווקא לסגירת העסקים שלא יוכלו להמשיך לשלם גם בעתיד, וכ-100,000 עסקים קטנים יסגרו בשנה הבאה בשל כך. התנהלות פיננסית נכונה, וקבלת הלוואה בהתאם ליכולת ההחזר הקיימת יכולה להציל עסקים רבים.
לצד ההלוואות המוצעות לכלל העסקים הקטנים והבינוניים, משרד האוצר מציע הלוואות נוספות בערבות מדינה. התנאים לקבלת ההלוואות הללו פחות נוקשים מבעבר. עסקים שנפגעו בשל משבר הקורונה יכולים לקבל הלוואה בשיעור של עד 30% מהמחזור השנתי שלהם בשנה הקודמת, בטיפול מזורז הנמשך כשבעה ימי עסקים בלבד, וזאת תוך העמדת פקדון בשיעור של 5% בלבד מסכום ההלוואה ועם תקופת גרייס של חצי שנה. תקופה זו נועדה לאפשר לעסק לחזור לרווחיות לפני החזר התשלום הראשון. לאחר מכן, המדינה תשלם את תשלומי הריבית עבור ההלוואה ומהשנה הראשונה עד תום תקופת התשלום העסק יצטרך לשלם ריבית העומדת על פריים+ 1.5% (כעת – 3.1%).
בדומה להלוואה שמעניקים הבנקים, הלוואות בערבות מדינה מוצעות כיום גם על ידי גופים פיננסיים כמו חברות כרטיסי האשראי, קרן הסיוע עוגן וכל הבנקים בישראל. בעבר, רק בנקים שהוכרו כזכיינים הציעו את ההלוואות בערבות מדינה, אך כיום מודל זה נפתח לכל הבנקים. תהליך האישור של ההלוואה אינו מידי ואוטומטי, וכל לווה נדרש להציג ערבויות לתשלום וכן דוח המציג את מחזור העסק בשנה הקודמת, את עוצמת הפגיעה שנגרמה עקב הקורונה ואת הדרכים בהן נקט על מנת להתמודד עם המצב.
חברות כרטיסי האשראי פותחות אף הן מסלולים נוספים לעסקים המעניקים אפשרויות מימון הן במסגרת הלוואות בערבות מדינה והן כהלוואה פרטית. מרבית חברות האשראי יתנו הלוואה לעסק הסולק באמצעותם. כל אחת מההלוואות הללו נושאת ריבית גבוהה יחסית, בדרך כלל גבוהה מזו שמציעים הבנקים. אך, אם העסק מיצה את יכולות המימון שלו מהלוואות באמצעות הבנק, הלוואה זו יכולה להעניק אפשרות מימון נוחה ומהירה.
ניכיון המחאות אינו הלוואה סטנדרטית, אלא פתרון המבוסס על הכנסה עתידית של העסק בדמות המחאה דחויה שניתנה כתשלום או מוצר שסופקו ואשר התשלום עבורם בוצע באמצעות המחאה דחויה למועד מאוחר יותר. ניכיון הצ’קים כרוך בעמלה בהתאם לרמות הסיכון הן של העסק והן של הלקוח שהנפיק את ההמחאה. העמלה נקבעת לפי התאריך על הצ’ק (משך הזמן שממועד מתן ההלוואה ועד מועד פרעון ההמחאה), הסכום לתשלום ורמות הסיכון בהפקדתו. ככל שתאריך ההמחאה קרוב יותר, העמלה תהיה נמוכה יותר.
גופים חוץ בנקאיים שונים המפוקחים על ידי בנק ישראל מעניקים אף הם הלוואות לעסקים. גם הלוואות אלה דורשות הצגת ערבון לתשלום ההלוואה וכן הצגת ערבים חיצוניים. היות ומדובר בתהליך אישור קצר יחסית והגופים הפיננסיים הללו נוטלים על עצמם סיכון רב יותר מהבנקים, הריבית הנוספת לקרן תהיה גבוהה יותר מריבית הניתנת בהלוואה על ידי הבנק. היתרון בקבלת הלוואה זו הוא שהיא אינה פוגעת במסגרת האשראי (האובליגו) בבנק.
חשוב להפריד את הגופים הללו ממשרדים מפוקפקים המכונים בעגה עממית “שוק אפור”, שאינם מפוקחים והריבית המוצעת ללקוחותיהם גבוהה במיוחד ויכולה להגיע גם ל-20% בכל חודש (240% לשנה).
עמותת “עוגן” הייתה מלכ”ר שפעל עד כה בשוק ההלוואות הפרטיות בעיקר, והעניק מימון לנזקקים בתמורה לאחוז בודד של עמלה. כיום, העמותה מציעה גם הלוואות לעסקים, בתמורה ל-3%, המבוססות לא רק על היסטוריית האשראי של הלווה, אלא גם על היכולת שלו להחזיר את התשלומים בשנים האחרונות. למשל, מספר המחאות שחזרו לפני שלוש שנים יכולות למנוע מעסק לקבל הלוואה מהבנק.
העמותה עשויה לאשר את הלווה במטרה לסייע לעסק להמשיך לפעול. המימון לפעילות העמותה ומתן ההלוואות מגיע מקרנות פילנתרופיות שונות, בעיקר מארה”ב. כיום, העמותה מגייסת כספים מתורמים מסביב לעולם. בעקבות משבר הקורונה גם משרד האוצר התגייס לפעילות, ומאפשר לקבל הלוואות בערבות מדינה מקרן זו.
כחלק מהניסיון לבצע אפליה מתקנת, גם בתחום המימון לנשים נפתחו מספר עמותות וקרנות המעניקות סיוע עסקי לנשים. קרן רשף, וכן קרן מייקרופיננס מציעות הלוואות בסכום משתנה להפעלה שוטפת של העסק. עמותה נוספת שפועלת לסייע לנשים המפעילות עסק קטן מאפשרת לקבלת הלוואות בסכום נמוך (של 9,000 ₪) ולהחזיר את ההלוואה ב-18 תשלומים. הלוואה זו מוענקת גם לנשים המעוניינות לפתוח עסק חדש בעקבות פיטורין.
הסוכנות היהודית נרתמת אף היא לסיוע לעסקים קטנים לאורך כל השנה ובמיוחד כיום, בתקופה של משבר כלכלי עולמי. עסקים הממוקמים בפריפריה או נמצאים בבעלות מנהלים ממגזרים מוחלשים כלכלית זוכים לסיוע רב יותר מהקרן. לצד ההלוואה הכספית, הקרן מתמקדת גם בליווי מקצועי של העסק כדי לסייע לו להתאושש כלכלית, תוך הענקת סט כלים רחב לניהול יעיל של העסק.
הלוואה נוספת לעסק מוענקת במסגרת שיתוף פעולה בין חברות ביטוח לבנקים (כמו “כלל” ו”בנק פועלים”). הלוואות אלה נועדו לסייע לעסק בהלוואה המוגדרת כחוץ בנקאית, ללא פגיעה באובליגו בסכום שתלוי במחזור העסקים הנוכחי של העסק. בדרך כלל ההלוואה תהיה בגובה שלא עולה על עשירית מהמחזור העסקי של השנה הקודמת, על פי דו”חות המס שהוגשו.
קרן נוספת שמעניקה הלוואות לעסקים, שונה מקרנות האחרות בזכות העובדה שהיא אינה מתנה את ההלוואה בביטחונות, הון עצמי או חתימה של ערבים. ההלוואה היא עד סכום של 100,000 ₪, עם אפשרות לדחיית התשלומים הראשונים עבור ההלוואה (גרייס). את הסכום יש להחזיר ב-60 תשלומים חודשיים לכל היותר. סיפורה של הקרן מרתק במיוחד, בזכות הקמתה בדרום אפריקה על ידי אייל הון ציוני בשם נתן קירש, שפעל לסיוע הקמת עסקים קטנים במדינה שבה התגורר. לאחר מכן, הקרן הוקמה ב-2008 בישראל כדי להעתיק את מודל הסיוע גם לעסקים המקומיים בארץ הקודש.
לקביעת פגישת ייעוץ ראשונית ללא עלות השאירו פרטים ואחזור אליכם
