7 מהלכי זהב לכלכלה מוצלחת

7 מהלכי זהב לכלכלה מוצלחת

1. בקרה וביקורת תקופתית על ההוצאות השוטפות

במהלך ההתנהלות הכלכלית השוטפת אנו צוברים לאורך הזמן “שכבות שומן” של הוצאות מיותרות/יקרות מסוגים שונים, מרביתן המכרעת של הוצאות אלה משולמות באופן של הוראות קבע בנקאיות או דרך כרטיסי האשראי. חלקן של הוצאות אלה אינן נחוצות לנו וניתן לבטלן וחלקן ניתנות לתיקון/הוזלה. מידי מספר חודשים (אחת לרבעון או לכל היותר פעמיים בשנה) מומלץ לעבור על תדפיסי החשבון של כל חשבונות הבנק וכל כרטיסי האשראי ולנסות לאתר ולטפל בהוצאות אלה. להלן יפורטו מס’ סוגים של הוצאות הרלוונטיות לנושא זה:

1.1.  עמלות בנקאיות ושיעורי ריבית – הבנקים נוהגים להעניק את כל ההטבות השונות מהן ניתן ליהנות בחשבונות העו”ש האישיים והעסקיים, לתקופה מוגבלת. בדיקה תקופתית של קיומן של ההטבות בחשבון וקבלה של ריכוז ההטבות בכתב עשויה לחסוך עד אלפי שקלים בשנה.

1.2. הסכמי סלולר + טלפון + טלוויזיה + אינטרנט – לכל המסלולים הקיימים בעולם התקשורת ישנו מועד תוקף אשר אחריו בדרך כלל מתייקרים השירותים הנרכשים מאותו ספק באופן ניכר (לעיתים עד מאות אחוזים). בעת ביצוע התקשרות חדשה מומלץ בחום לעדכן ביומן חודש לפני סיומה ובכל מקרה מומלץ לעבור כאמור אחת למספר חודשים על תנועות הבנק וכרטיסי האשראי.

1.3. דמי כרטיס אשראי – אינם חובה. עבור הנפקת כרטיס אשראי (גם ללא שימוש) גובות כל חברות כרטיסי האשראי מאות שקלים בשנה. ניתן להצטרף למועדוני הלקוחות השונים המעניקים כרטיסים ללא עלות ובכך לחסוך עמלה זו. גם הטבות אלה ניתנות בחלקן לתקופה מוגבלת.

1.4. עמלות הסליקה של חברות האשראי – משתנות מעת לעת תוך עידכון באותיות הקטנות בתחתית הגב של הדוח החודשי ?, רצוי לבדוק את שיעור העמלות בפועל מידי תקופה.

1.5. ביטוחים שונים – חלק מפוליסות הביטוח השונות מעניקות הנחות מפליגות לתקופה קצובה, בסיומה, מתייקרים בדרך כלל דמי הביטוח בשיעורים ניכרים. מומלץ לסרוק את כל מערך הביטוחים (אלמנטרי + בריאות/חיים) מידי תקופה.

7 מהלכי זהב לכלכלה מוצלחת

2. הגדרה של יעדים ומטרות וביקורת/בקרה שוטפת עליהם

מרבית בעלי העסקים הקטנים והבינוניים מתנהלים ללא מטרות ויעדים מוגדרים במונחי זמן וכסף. בכך הם מתנהלים ואינם מנהלים את עסקיהם. על מנת להתנהל כראוי מומלץ להגדיר בתחילת כל שנה תכנית עבודה שתכלול מטרות, יעדים, לוחות זמנים ותקציבים. תכנית כזו רצוי שתכלול התייחסות לנקודות הבאות:

  • התוכנית תחולק לחודשים כאשר כל חודש יכלול את הסעיפים המרכיבים את דוח הרווח והפסד השנתי של החברה.
  • עונתיות – האם פעילות העסק מושפעת מעונתיות כלשהיא (ירידה בהכנסות בקיץ/חורף/חגים וכו’).
  • תקציבי השיווק/פרסום הדרושים על מנת להשיג את יעדי המכירות.
  • יעדי מכירות המבוססים על המכירות בפועל בתקופה הקודמת/חודש מקביל בשנה שעברה בתוספת שיעור הצמיחה הרצוי. הצמיחה רצוי שתתייחס לגיוס לקוחות חדשים/הרחבת הפעילות מול לקוחות קיימים ופיתוח עסקי של מוצרים/שירותים/תחומים חדשים
  • משמעויות כוח האדם הנגזרות מהשגת היעדים החדשים.
  • משמעויות האשראי וההון החוזר הנדרשות לצורך השגת היעדים.
  • מידי חודש יש לעדכן את הנתונים של ההכנסות/הוצאות בפועל על מנת להשוות את התכנון לעומת הביצוע בפועל. על פי הצורך יש לבצע התאמות ותיקונים בתוכנית של המשך השנה.

3. בחינת והתאמת מערך האשראי

על מנת לתמוך בפעילות עסקית תקינה זקוקים מרבית העסקים לאשראי. מטרות האשראי שונות ומגוונות: הקמה, רכישת מלאי, השקעות, מימון לקוחות, הון חוזר וכו’. רצוי להתאים את היקפי האשראי לגודלו ומצבו של העסק על מנת לאפשר לעסק צמיחה והתפתחות מהירה מחד ויכולת החזר והתאמה של הוצאות המימון מאידך.  מספר נקודות עליהן יש לתת את הדעת בהקשר זה הן:

  • יש להתאים את סוג האשראי לצורך אותו הוא מממן. לדוגמא: אשראי שניתן לצורך הקמה/השקעה רצוי שייפרס לאורך תקופה ארוכה יחסית, אשראי למימון ייבוא רצוי שיילקח לתקופה הנדרשת עד לקבלת התמורה בגין הסחורה המיובאת.
  • רצוי לגוון את מקורות המימון השונים ולא להסתמך על מקור אשראי אחד בלבד. מקורות אשראי אפשריים הם: הון עצמי, בנקים, קרנות בערבות מדינה, אשראי ספקים, חברות כרטיסי אשראי וכו’.
  • רצוי להקפיד על מזעור ככל הניתן של עלויות האשראי.
  • תמיד רצוי לשמור על תקרת אשראי הגבוהה מעט מהנדרש על מנת לאפשר לעסק גמישות במקרה של הוצאה בלתי צפויה, תקלות בגבייה וכו’.
  • מסגרות האשראי חייבות לקחת בחשבון את תוספת העלויות הכרוכה במימוש תכנית העבודה.

4. בניית ותחזוקת תזרים מזומנים

כשליש מהעסקים הנסגרים מידי שנה, קורסים עקב בעיות בתזרים המזומנים. גם עסקים ריווחים ואיכותיים עלולים להיקלע לקשיים במקרה של בעיות בתזרים המזומנים שלהם. הפתרון לבעיה זו הינו קל ופשוט: ניהול תחזית תזרים מזומנים ממוחשבת. בעת בנייה של תחזית כזו חובה לקחת בחשבון את הנקודות הבאות:

  • תזרים מזומנים איכותי ייבנה לתקופה של חודש אחד קדימה לפחות, בכל רגע נתון וזאת על מנת לתת לבעל העסק התראה ארוכה ככל הניתן על בעיות עתידיות אפשריות.
  • בתזרים המזומנים יוזנו כל ההוצאות וההכנסות הקבועות.
  • במקרה של הוצאות משתנות ברמה חודשית, יוזנו בתזרים ההוצאות הממוצעות בתוספת של מספר אחוזים (מטעמי שמרנות) או לחילופין ההוצאות ברמתן הגבוהה יותר.
  • במקרה של הכנסות משתנות ברמה חודשית יוזנו לתזרים ההכנסות הממוצעות בניכוי מספר אחוזים (מטעמי שמרנות) או לחילופין ההכנסות ברמתן הנמוכה יותר.
  • צריך לתת את הדעת ולעדכן בתזרים גם הוצאות דו חודשיות במועדן, כגון: מע”מ, חשבונות חשמל, מים, ארנונה וכו’ וכנ”ל הוצאות רבעוניות כגון: ריבית בנקאית, עמלות בנקאיות שונות וכו’.
  • מידי מספר ימים (ורצוי יומית) חובה לבצע התאמת בנקים ולעדכן את יתרות העו”ש המעודכנות בכל חשבון בנק.
  • במקרה שבו מנוהלת הפעילות ביותר מאשר חשבון בנק אחד רצוי לנהל לכל חשבון בנק תזרים נפרד תוך כדי ניהולו של תזרים מרכז.

5. בקרה שוטפת על הדוחות הכספיים + הערכות לקראת סוף שנת המס

ניהול החשבונות החיצוני אינו פוטר את בעל העסק ממעקב שוטף אחר ההכנסות וההוצאות התקופתיות. כמו כן, הערכות נכונה לקראת סוף שנה עשויה לחסוך/לדחות הוצאות מיסים רבות. מספר נקודות מרכזיות עליהן רצוי להקפיד הן:

  • אחת למספר חודשים רצוי לבקש ממנהל/ת החשבונות מאזן בוחן על מנת לוודא שכל ההוצאות אכן נרשמו כראוי. חשוב להגיש את חשבוניות ההוצאה בסמוך למועד קבלתן מכיוון שהגשתן לאחר יותר מששה חודשים מיום קבלתן עלולה לגרום להפסד המע”מ הכלול בחשבונית.
  • רצוי לוודא שכל ההוצאות אכן נרשמו בכלל ובסעיפי ההוצאה הרלוונטיים בפרט על מנת לאפשר ניתוח איכותי של הפעילות העסקית.
  • בסמוך לקראת סוף השנה רצוי לבדוק שכל ההוצאות השנתיות אכן בוצעו ונרשמו כראוי ולרבות: ההפרשות הפנסיוניות של בעל העסק ועובדיו, הפרשות לקרנות השתלמות וכו’.
  • במקרה של רווחיות גבוהה ניתן לבחון את האפשרות להקדים הוצאות לסוף השנה ובמקרה של רווחיות נמוכה לבחון את האפשרות לדחותן.
  • במהלך השנה רצוי לבחון את התאמת המקדמות למס הכנסה ולביטוח הלאומי לפעילות העסקית השוטפת ולרמת הרווחיות בפועל על מנת למנוע קנסות אפשריים מחד או תשלומים עודפים מאידך.

6. בחינת מערך הביטוחים של העסק

העדר כיסוי ביטוחי חיוני או ביטוחים עודפים/יקרים עלולים לפגוע בעסק ואף להביא לקריסתו. לצורך כך רצוי למפות את הסיכונים המרכזיים ולקבל מספר הצעות לביטוחם. סיכונים/בטוחים אפשריים הם:

  • חבות צד ג’ – תלוי בתחומי עיסוקו של העסק, רצוי/חובה בעיקר בעסקים מתחומי השירותים/הסעדה המעניקים שירות לציבור הרחב, לעסקים אחרים בהתאם לחשיפתם לנזק אפשרי לצד ג’.
  • חבות מעבידים – חובה בעסקים המעסיקים עובדים.
  • אחריות המוצר – לעסקים המוכרים מוצרים/מזון.
  • אחריות מקצועית – חובה בעסקים בהם העדר מקצועיות/רשלנות מקצועית עלולים לגרום ללקוחות נזקים כבדים.
  • ביטוח רכוש – מומלץ לעסקים להם רכוש רב (מחשוב, ציוד, מכשור וכו’).
  • ביטוח אובדן הכנסות – מומלץ בעיקר לעסקים אשר השבתתם לתקופת השיקום/שחזור עלולה להביא לקריסה עקב אובדן ההכנסות.
  • ביטוח פנסיוני הכולל גם כיסוי במקרה של אובדן כושר עבודה, שארים וזיקנה הינו כיום חובה, הן לבעלי העסק והן לעובדיו.

7. גיוון אפיקי השיווק

על מנת לשפר את סיכויי השרידות של העסק ולפשר את יציבותו ורווחיותו, רצוי לגוון ולהרחיב ככל האפשר את אפיקי השיווק של העסק. אפיקי שיווק אפשריים הם:

  • הגדלת המכירות ללקוחות קיימים.
  • פנייה ללקוחות העבר של העסק.
  • אפיקים דיגיטליים: אתר אינטרנט + דף פייסבוק לרבות קידום אורגני וממומן בפייסבוק, גוגל וכו’.
  • שיתופי פעולה עם עסקים אחרים בתחום או בתחומים משלימים.
  • פרסום.
  • יח”צ.
  • נטוורקינג דוגמת BNI וכו’.
  • תגמול לקוחות קיימים על המלצה וגיוס לקוחות חדשים.
  • הקמת מועדון לקוחות וריכוז פרטי הקשר של הלקוחות ופרטים אישיים נוספים (יום הולדת, יום נישואין וכו’) כולל מתן הטבות תקופתיות/אישיות (לקראת החגים, בימי הולדת וכו’).

השאירו פרטים

בואו נצא לדרך משותפת

הגעת להחלטה הנכונה

אני כאן
לעזור לכם